משתלת מרמלשטיין, מושב גני-טל (5 דק’ מגדרה)
שעות פתיחה שעון קיץ:
ימים ראשון -רביעי: 8:00-18:00
יום חמישי: 8:30-18:00
יום שישי: 8:00-14:30
שבת סגור
הרקפת נמצאת ביערות, במקומות הררים וגבוהים, מתחת לסלעים לאורך גדות הנהרות והנחלים. אולם לאחרונה הרקפת הפכה לצמח הפורח מספר אחת בעולם. מדי שנה מיוצרים מאות מיליוני עציצי רקפות לגידול ביתי.
הרקפת, בת למשפחת הרקפתיים, נקשרה בתרבויות עתיקות לפריון. בספרות הבוטאנית באירופה היא מופיעה כבר בשנת 1651, אך הפריצה הגדולה שלה אירעה בתחילת המאה ה-19,
כאשר בוטנאי בריטי הצליח לקצר את משך הזמן מזריעת הפרח ועד פריחתו.
הרקפת היא גאופיט רב שנתי, כלומר צמח אשר בתקופה מסוימות של השנה כל חלקיו העל קרקעיים מתים, אך יש לו איבר אגירה תת קרקעי (פקעת במקרה של רקפות) אשר צומח מחדש בעונה הנכונה.
בעולם קיימים כ-20 מינים של רקפות. מרביתם גדלים באגן הים התיכון, בצפון אפריקה ובמרכז ומזרח אירופה.
בישראל יש לנו שני סוגים עיקריים של רקפות: רקפת מצויה ורקפת יוונית. כל מין פורח בעונה אחרת של השנה, בסתיו, בחורף ובאירופה אפילו בקיץ.
בטבע הרקפת נפוצה מאוקטובר-אפריל ואפשר לראות אותה במקבצים גדולים ברוב אזורי הארץ, לרוב בחורשות קרירות ומוצלות.
רקפת הבר המצויה תלבלב עם בוא גשמי הסתיו הראשונים ותפרח במשך כל החורף. הצבעים שלה בגוונים מלבן עד סגול ועם הרבה גווני ורוד. הרקפת היא צמח מוגן ואסור לקטוף אותו.
בשנים האחרונות החלו לגדל בארץ את הרקפת המצויה באופן מסחרי וניתן לרכוש פקעות או שתילי רקפות. הרקפת מהווה צמח ביתי או צמח גינה נהדר, אשר מסוגל (בטיפול נכון) לייצר גלי פריחה חוזרים לאורך השנה כולה.
בחירה ראשונית: במקרה של רקפות הגודל אינו מה שחשוב. ישנן רקפות במגוון גדלים, החל מזנים שפותחו כגדולים במיוחד, וכלה ברקפות זעירות.
רקפות מרובות בפרחים קטנטנים או כאלה עם מספר פרחים גדולים בודדים. הבחירה היא כמובן עניין של טעם אישי.
מה שכן דורש תשומת לב בבחירת העציץ במשתלה מומלץ להכניס אצבע לאדמה ולבדוק שאכן יש פקעת והיא גדולה וקשה, כמו כן בחרו בעציץ בעל מראה בריא, העלים צריכים להיות מוצקים, ללא חורים או כתמים ואינם נמעכים ביד.
ויש לו ניצני פריחה חדשים ורבים בין העלים.
מיקום הרקפת בבית: הרקפת אוהבת אור, אך לא שמש ישירה. מקמו את הרקפת במקום המואר ביותר בבית.
האידיאלי הוא אדן חלון אשר לא מקבל שמש ישירה. הרקפת זקוקה לאקלים קריר הדבר הטוב ביותר הוא להוציא את הרקפת החוצה למשך הלילה.
אם בחרתם לשתול אותה בגינה, דאגו לבחור מקום מוצל ללא שמש ישירה, במקום עם ניקוז ולא עמוק מידי באדמה.
כלי לשתילה: מומלץ שלא להשאיר את הרקפת בעציץ פלסטיק איתו הגיעה מהמשתלה, מכוון שהוא מוגבל במקום שלו ולשורשים אין לאן להתפתח.
ההמלצה להעביר את הצמח לעציץ חרס גדול יותר. הניקוז בחרס טוב יותר ונשמרת קרירות השורשים. גם אדניות פלסטיק גדולות יתאימו לצורך העניין.
השקייה: על הקרקע להיות לחה, אך לא רוויה. עודף מים גורם לריקבון של הצמח והפקעת. חשוב לדאוג לניקוז מים עודפים מתחתית העציץ. יש להימנע מהרטבת העלים העלולים להירקב לאחר חשיפה למים.
לקראת הקיץ יש להוריד את תדירות ההשקיה ובסתיו לחזור להשקות באופן סדיר.
דשן: תהליך הפריחה דורש אנרגיה רבה ולכן יש לדשן את הרקפת בצורה סדירה. הימנעו מדשנים כימיים, הדבר עלול להרוג את הרקפת.
הסרת פרחים ועלים יבשים: על מנת לשמור על מראה בריא ופורח הסירו את העלים הפרחים היבשים והנבולים. כדאי להשאיר את מספרי החיתוך בצד ופשוט לתלוש את הפרח המתייבש בתנועה סיבובית קלה עם היד.
ככל שקוטמים את הפרחים היבשים ככה הרקפת נפתחת יותר הפקעת זקוקה לאור ולתנועת אוויר בבסיס הצמיחה על מנת לאפשר ניצני פריחה.
בתום תקופת הפריחה הורידו את קצב ההשקיה בהדרגתיות, השאירו את הרקפת בעציץ ויבשו אותה עד לקמילה. ברגע שהעלים התייבשו הניחו את העציץ במקום מוצל וקריר בבית. עם בוא הסתיו(חודש ספטמבר)
התחילו בהשקייה בצורה סדירה והרקפת תשוב לפרוח בעונה הבאה.
חשוב לזכור שגם אם טיפלתם ברקפת לפי הכללים לא תמיד רקפת תרבותית תפרח גם בעונה הבאה. אך אין כמו פריחה ויופי של רקפות גם אם זה רק לעונה אחת.