זרעים מציון-תורמוס ארץ ישראלי

פרחי התורמוס ערוכים בראש הגבעול בתפרחת רבת פרחים (10–20), הנפתחים בזה אחר זה, התחתונים תחילה. צבע הכותרת כחול עז וצלול, צבע נדיר במיוחד במשפחתו, הפרפרניים.
תורמוס ארץ ישראלי נבט מזרע גדול שממנו צומח הצמח. העלים מאוצבעים גדולים ומכוסים שערות לבנות קצרות שמחזיקות טיפות מים. העלים מבצעים תנועות מעקב אחרי השמש – בבוקר פונים למזרח, במשך היום משנים את מצבם בהתאם למיקום השמש, ולילה חוזרים לפנות למזרח. במצבי חוסר מים או מחסור חמור מתקפלים העלים לאורך צירם.
אחרי הפריית הפרח משתנה צבעו לכחול-אדום. התרמיל עבה, מגושם, שעיר ודביק, מכיל 2–5 זרעים, ובבשלו משתזרות הקשוות ומפזרות את הזרעים בפיצוץ. הזרע אכיל כשהוא ירוק אך מכיל מעט רעל (לופינין).

חודשי פריחה: פברואר – אפריל

שימושים:

• מיני תורמוס תרבותיים נאכלים לאחר סילוק הרעלים בייבוש או השרייה.

• הזרעים עשירים בחלבון.

• ברפואה העממית משמש לשבירת עצירות, נגד תולעים במערכת העיכול, ואפר הזרעים שימש לגירוש כינים.

אזורי גידול:
השרון, השפלה והנגב הצפוני. מופיע בריכוזים צפופים בנוף, פורח בצבעים עזים, ומתרחק מקרקעות גירניות.

הנחיות זריעה:

• מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר–דצמבר.

• לערבב את הזרעים עם כוס וחצי חול בנין לח או אדמה מהמקום שבו זורעים, כדי לדלל על שטח נרחב.

• שקית זרעים אחת מתאימה לכיסוי כ-3 מ”ר.

• לגרף את השטח לפני הזריעה, לשפוך את הזרעים המעורבבים ולתחח מעט לכיסוי עדין.

• להשקות השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח.

• לאחר הנביטה, להשקות פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר מכן אין צורך בהשקיה מלאכותית, אך ניתן להמשיך להשקות פעמיים בשבוע לפריחה ארוכה יותר.

הידעת?
זרעי התורמוס רעילים אם נאכלים חיים, אך אכילים לאחר בישול והחלפת מים מספר פעמים. בעבר שימשו מאכלי אבלים לפי מנהגי מסורת.

משקל מכירה בסיסי: 10 גרם – מתאים לכיסוי 3 מ”ר