תורמוס ההרים הוא צמח חד שנתי גבוה, בעל פריחה כחולה מרשימה בנוף הארצישראלי. מתוך זרע גדול, נובט בחורף צמח עם עלים מאוצבעים גדולים. אונות העלה מכוסות צפיפות שערות לבנות קצרות.
הפרחים ערוכים בראש הגבעול בתפרחת רבת פרחים (10–21), הנפתחים בזה אחר זה, התחתונים תחילה. צבע הכותרת כחול עז וצלול, נדיר במיוחד במשפחתו. על מפרש הכותרת יש שני כתמים לבנים בבסיסו, המתחלפים לאדום לאחר ההפריה.
העלים מבצעים תנועות מעקב אחר השמש – בבוקר פונים למזרח, במשך היום משנים את מצבם בהתאם לשמש, ולילה חוזרים למזרח. תנועת העלים מתאפשרת בזכות “כרית תנועה” בבסיס כל עלעל. במצב חוסר מים, העלים מתקפלים לאורך צירם.
פרח התורמוס מואבק בשיטת “משחת השיניים” – כאשר ביקור חרק משחרר גושיש אבקה על גבו. הזרע גדול, עם רקמת מזון נדיבה, אך אמצעי הפצה מוגבלים – הנבטים עולים בקרבת צמח האם. התרמיל עבה, שעיר ודביק, עם 2–5 זרעים. בהתייבש משתזרות קשוותיו בכוח ומפזרות את הזרעים בפיצוץ.
חודשי פריחה: פברואר – מאי
שימושים:
-
זרעי תורמוס ההרים נאכלים לאחר סילוק רעלים.
-
משמשים להקלת תסמינים של סוכרת, הסדרת המעיים, צרבות, תולעי מעיים ועצירות.
-
בשווקים הערביים בעבר נמכרו זרעי תורמוס כמאכל בעת מחסור במזון.
אזורי גידול:
גולן, גליל, עמק הירדן העליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, בקעת הירדן.
הנחיות זריעה:
-
מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר–דצמבר.
-
לערבב את הזרעים עם כוס וחצי חול בנין לח או אדמה מהמקום בו זורעים, כדי לדלל על שטח נרחב.
-
שקית זרעים אחת מתאימה לכיסוי כ-3 מ”ר.
-
לגרף את השטח לפני הזריעה, לשפוך את הזרעים ולתחח מעט לכיסוי עדין.
-
להשקות השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח.
-
לאחר הנביטה, להשקות פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר מכן אין צורך בהשקיה מלאכותית, אך ניתן להמשיך להשקות פעמיים בשבוע לפריחה ארוכה יותר.
הידעת?
תורמוס ההרים הוא בעל פרחים כחולים, אך מוטציה נדירה בגן הבוטני הפכה חלק מהתורמוסים לוורודים – אלו מבודדים כיום ומשמשים לנוי.
משקל מכירה בסיסי: 10 גרם – מתאים לכיסוי 3 מ”ר
